אלטרואיזם ואנוכיות: מה יגרום לחברה להתקיים זמן רב יותר?

בפוסט זה בבלוג, אנו בוחנים בפירוט את ההשפעה החברתית של אלטרואיזם ואנוכיות באמצעות התיאוריה של ציפורים דומות המתקבצות יחד.

 

כשאנו צופים בטלוויזיה, אנו רואים לעתים קרובות אנשי עסקים שגנבו סכומי עתק מקבלים עונשים קלים בלבד וממשיכים לחיות חיים מפוארים. מצד שני, אנשים אלטרואיסטים שדואגים לאחרים ועוזרים להם לרוב סובלים מהפסדים. נראה כאילו אנשים אנוכיים חיים חיים חכמים ומועילים יותר. אז, במצב שבו אנשים אנוכיים קוצרים את הפירות ואנשים אלטרואיסטים סובלים מהפסדים, מדוע אנשים בוחרים לפעול באופן אלטרואיסטי?
הסבר אחד לשאלה זו הוא השערת "ציפורים דומות מתקבצות יחד". השערה זו מסבירה כיצד ניתן לקיים חברה אלטרואיסטית. על פי השערת "ציפורים דומות מתקבצות יחד", אנשים אלטרואיסטים נוטים ליצור קשרים עם אנשים אלטרואיסטים אחרים שחולקים את אותן נטיות, וכתוצאה מכך, אנשים אנוכיים מודרים בהדרגה מרשת הקשרים. כתוצאה מכך, אנשים אלטרואיסטים יוצרים באופן טבעי קבוצות, וקבוצות אלו יכולות להתפתח מהר יותר משום שהן מבוססות על שיתוף פעולה ואמון, מה שמוביל לפרודוקטיביות ויעילות גבוהות. בטווח הארוך, משמעות הדבר היא שניתן לקיים חברות אלטרואיסטיות.
השערה זו מסבירה מדוע אנשים יוצרים מערכות יחסים עם אנשים בעלי נטיות דומות בשתי דרכים. ראשית, בני אדם נוטים באופן אינסטינקטיבי להימשך לאנשים הדומים להם. בהתבסס על מחקרים שונים של סוציולוגים וביולוגים, ההיסטוריון והגיאוגרף ג'ארד דיימונד הדגיש שאנשים מעדיפים אנשים שחולקים ערכים דומים, כגון אמונות דתיות ונטיות פוליטיות. למעשה, סקרים מראים שאנשים רבים רואים בדמיון באישיות כחשוב יותר ממראה חיצוני בעת בחירת בן/בת זוג.
שנית, את הנטייה של ציפורים דומות להתקבץ יחד ניתן להבין גם מנקודת מבט של תורת המשחקים. אנשים אלטרואיסטים מרוויחים הכי הרבה כשהם משתפים פעולה עם אנשים אלטרואיסטים אחרים, בעוד שאנשים אנוכיים סובלים מההפסדים הגדולים ביותר כשהם משתפים פעולה עם אנשים אנוכיים אחרים. מצד שני, אנשים אנוכיים אינם סובלים מהפסדים גדולים גם כשהם משתפים פעולה עם אנשים אנוכיים אחרים, והם מרוויחים הכי הרבה כשהם נתקלים באנשים אלטרואיסטים שהם יכולים לנצל. בהתבוננות במבנה זה, אולי נראה שלאנשים אנוכיים יש יתרון, אך במציאות, אנשים מנסים להבין ולשפוט את נטיותיהם של אחרים במידה מסוימת לפני שהם יוצרים מערכות יחסים. אנשים אלטרואיסטים מעדיפים בני זוג אלטרואיסטים ונמנעים מאנשים אנוכיים, כך שאנשים אנוכיים בסופו של דבר מבודדים, ונוצרת רשת שיתופית בין אנשים אלטרואיסטים, מה שמאפשר להם לייצר רווחים יציבים יותר.
אז, כאשר יש קבוצות אלטרואיסטיות ואנוכיות, איזו קבוצה תנצח בתחרות ביניהן? כפי שניתן להסיק מניתוח תורת המשחקים שנדון לעיל, קבוצות אלטרואיסטיות מפגינות פרודוקטיביות גבוהה יותר המבוססת על רמות גבוהות של אמון ושיתוף פעולה. לכן, האסטרטגיה שקבוצות אנוכיות יכולות לאמץ כדי לשרוד בתחרות היא ליצור קשרים עם חברי קבוצות אלטרואיסטיות ולנצלם. עם זאת, אם אסטרטגיה זו תנסה שוב ושוב, החברה תקבע סנקציות שונות כדי למנוע ניצול של יחידים או קבוצות אנוכיות. לדוגמה, פלטפורמות מסחר יד שנייה חולקות מידע על נוכלים, ופושעים חמורים נכלאים כדי למנוע מהם לבוא במגע עם הציבור הרחב.
בסופו של דבר, השערת ציפורי הנוצה מסבירה כיצד נשמרה התנהגות אלטרואיסטית בחברה על ידי הסבר הנטייה הפסיכולוגית להעדיף נטיות דומות ברמת הפרט והעובדה שלקבוצות אלטרואיסטיות יש יתרון הישרדותי ברמת הקבוצה.
מבין התיאוריות השונות של אלטרואיזם, השערה זו ראויה לציון בכך שהיא מקיפה אינטראקציות אישיות וקבוצתיות כאחד. עם זאת, לתיאוריה זו יש מגבלות ברורות. במציאות, אנשים אינם מתנהגים באופן עקבי על סמך נטיות אלטרואיסטיות או אנוכיות בלבד, ושיפוטים לגבי נטיות הם לעתים קרובות סובייקטיביים ומעורפלים ביותר. לכן, במציאות, התופעה של התקבצות אנשים אלטרואיסטים ואיבוד אנשים אנוכיים אינה חזקה במיוחד.
יתר על כן, מאחר שלעתים קרובות קשה להבחין בבירור בין קבוצות אלטרואיסטיות לקבוצות אנוכיות, טיעונים המבוססים על תחרות בין שתי הקבוצות עלולים לאבד את כוח השכנוע שלהם.
לסיכום, השערת ציפורי הנוצה מספקת מסגרת משמעותית להסבר כיצד ניתן לקיים חברות אלטרואיסטיות, אך יש לציין גם שהיא מפושטת במידה מסוימת ואינה משקפת באופן מלא את מורכבותה וגיווןה של המציאות.

 

על הסופר

סוֹפֵר

אני "בלש חתולים" אני עוזר לאחד חתולים אבודים עם משפחותיהם.
אני נטענת על כוס קפה לאטה, נהנית מהליכה וטיולים, ומרחיבה את מחשבותיי באמצעות כתיבה. על ידי התבוננות מדוקדקת בעולם ומעקב אחר סקרנותי האינטלקטואלית כבלוגרית, אני מקווה שדבריי יוכלו להציע עזרה ונחמה לאחרים.